שקלול תדרים עבור מדי רמת קול
לרשת שקלול התדרים במד רמת הקול יש שלוש רשתות שקלול סטנדרטיות: A, B ו-C. זהו מעגל תיקון שנועד לתקן את החוויה השמיעתית בהתבסס על מאפייני התגובה של האוזן האנושית לצליל. הוא מחליש צלילים בתדרים שונים בדרגות שונות לפי עקומות עוצמה שוות. הרשת המשוקללת A מדמה את תגובת האוזן האנושית ל40-הטון הטהור הריבועי בעקומת העוצמה השווה. צורת העקומה שלו הפוכה לעקומת עוצמת הקול 40-שווה בריבוע, הגורמת להנחתה גדולה יותר ברצועות התדר הבינוני והנמוך של האות החשמלי. הרשת המשוקללת B מדמה את תגובת האוזן האנושית לצליל טהור 70-מטר, אשר מחליש את פס התדרים הנמוכים של האות החשמלי במידה מסוימת. הרשת המשוקללת C מדמה את תגובת האוזן האנושית ל-100 מטרים רבועים של טון טהור, ובעלת תגובה כמעט שטוחה בכל טווח תדרי השמע.
רמת לחץ הקול הנמדדת דרך רשת הניפוח אינה עוד רמת לחץ הקול של כמות פיזיקלית אובייקטיבית (נקראת גם רמת לחץ קול ליניארית), אלא רמת לחץ הקול ששונתה על ידי חוש השמיעה, הנקראת רמת קול משוקללת. רמת לחץ הקול הנמדדת על ידי מד רמת הקול דרך רשת שקלול התדרים נקראת רמת הקול. קריאת רמת הקול המתקבלת ממד רמת הקול חייבת לציין את תנאי המדידה. לדוגמה, אם נעשה שימוש ברשת במשקל A והיחידה היא dB, יש לרשום אותה כ-dB (A). בהתאם לרשת הניפוח בשימוש, הם נקראים רמת קול A, רמת קול B ורמת קול C בהתאמה, והיחידות מוקלטות כ-dB (A), dB (B) ו-dB (C). לדוגמה, אם נתוני 70dB נמדדים באמצעות שקלול C, יש לרשום אותם כ-70dB (C) או כרמת קול C 70dB. אם נתוני 50dB נמדדים באמצעות שקלול A, יש לרשום אותם כ-50dB (A) או רמת קול A 50dB.
