מה הסיכוי לפיתוח של מד טווח הלייזר של ארצי
כמפעל העולם, לתעשיית מד טווח הלייזר יש סיכויים ופוטנציאל טובים. מאז המאה ה-21, שוק הלייזר בסין הראה מגמת צמיחה יציבה ומהירה. למרות שהתעשייה מתפתחת במהירות, עלינו להבין שתעשיית הלייזר בסין התחילה מאוחר, הבסיס חלש, והפער מול המדינות הגדולות בעולם עדיין גדול. לדוגמה, מערכות עיבוד לייזר בסין שונות בתכלית מאלו המיוצרות במדינות מתקדמות. הוא מהווה רק כ-2% מהמכירות העולמיות. בא לידי ביטוי בעיקר ב: מערכות עיבוד הלייזר היוקרתיות הן מעטות ולא אחידות; הלייזרים של המרכיבים העיקריים של מד טווח הלייזר אינם כבויים; לציוד מיקרו-עיבוד לייזר יש פער גדול.
עדיין יש הרבה בעיות עיקריות:
פחות טכנולוגיות ליבה: טכנולוגיות בסיסיות רבות לא נפתרו, וחלק מהטכנולוגיות אפילו נסוגו. כיום, רוב טכנולוגיות הליבה של מדדי טווח לייזר מקומיות מיובאות, והתחרותיות של המוצרים אינה מספקת.
אינטגרציה לא מספקת של פיתוח מוצר: סין עדיין מובילה עולמית במחקר אקדמי על מדדי טווח לייזר, אך התעשייה נחשלת מאוד, תוצאות קניין רוחני ופטנטים אינן מוגנות היטב, וטכנולוגיות לייזר מתקדמות רבות לא תורגמו ליישום בתעשייה. בנוסף, פתיחות אקדמית אינה מספיקה, והחדשנות אינה יעילה בשל חשש מאובדן טכנולוגי.
יכולת חדשנות חלשה ויכולת תמיכה ירודה: יכולת תמיכת המערכת אינה גבוהה, יכולת החדשנות אינה מספקת, ורובם סוגי מבנים מסורתיים. כיום, רוב התעשיות הן תעשיות מקיפות של מחשוב אופטו-מכני ואלקטרוני. השילוב בין לייזרים ביתיים ותעשיות אחרות גרוע מאוד, ומידת האינטליגנציה והאוטומציה נמוכה, מה שמגביר את הקושי למשתמשים.
מבחינת הניהול הטכני, חסרה מערכת הערכה טובה: חסרים תקנים לאומיים, ומערכת ההערכה היא "שווה ערך" שהוסבה בצורה לא תקינה ולא נוצצת. מערכת ההערכה הקיימת היא מחזור עצמי, וכתוצאה מכך פיקוח לא מספיק איכותי על מוצרי הלייזר, דבר שאינו תורם להתפתחות תעשיית הלייזר.
