מולטימטר עבור RMS אמיתי
הכמויות המתארות את גודל זרם החילופין כוללות שיא (ושיא לשיא), ממוצע וערך אפקטיבי, כאשר שיא הוא הערך המרבי; הערך הממוצע הוא הממוצע של הספק ה-AC המיושר לאורך מחזור אחד; הערך האפקטיבי ידוע גם כערך הריבוע הממוצע של השורש (נוסחה בקומה הראשונה). ערך אפקטיבי: אם זרם ישר וזרם חילופין מועברים דרך שני התקני התנגדות זהים, והחום שנוצר על ידם שווה בו זמנית, אזי המתח והזרם של זרם ישר זה נלקחים כערך האפקטיבי של זרם חילופין זה. אז אנשים מתייחסים בדרך כלל לערכים האפקטיביים של מתח וזרם אלא אם צוין אחרת. יש קשר מסוים בין השלושה: היחס בין הערך האפקטיבי לערך הממוצע נקרא גורם צורת הגל KF; היחס בין שיא לערך אפקטיבי נקרא גורם שיא KP. עבור גלי סינוס, גורם הפסגה KP=שורש 2 (קבוע), וגורם צורת הגל KF=2 כפול שורש 2 (קבוע). ועבור ערכים לא סינוסואידים, זה ישתנה. ברור שאנשים מודאגים מהערך האפקטיבי, אבל זה קשה למדוד, בעוד שקל למדוד את הערכים הממוצעים והשיא. לכן, מולטימטרים רגילים (כולל מדי מתח וכו') מודדים בעקיפין את הערך האפקטיבי (לפי היחס בין גלי הסינוס) על ידי מדידת הערך הממוצע או השיא. לגבי טבלת מדידת השיא, אם הערך הנמדד הוא 10V, הוא אמור להציג 7.07V (ערך אפקטיבי). שני סוגי המונים הללו מציגים ערכים חוקיים, אך מודדים ערכים חוקיים "שקריים". ברור ששימוש במודדים מסוג זה למדידת גלי סינוס עדיין מדויק יחסית, אך מדידת גלי סינוס אינה נכונה. טבלה מדויקת יותר יכולה למדוד ישירות את הערך האפקטיבי (ישנן שיטות רבות), כלומר היא מציגה את הערך האפקטיבי ומודד את הערך האפקטיבי. לכן, טבלה מסוג זה מייצרת תוצאות נכונות ללא קשר לצורת הגל הנמדדת. כדי להבחין בין שתי הטבלאות הראשונות, זה נקרא ערך משמעותי אמיתי.
